איך להתמודד עם היעדר תמיכה מהסביבה להגשמה של הייעוד 

החלטתם שאתם רוצים למצוא את הייעוד? התגברתם על הפחדים השכיחים אך אתם מבינים שאין לכם תמיכה מהסביבה הקרובה.

הסביבה אינה מבינה למה אינכם מרוצים ממה שאתם עושים, רואה אתכם כשמוערכים ומרוויחים טוב ואינה מבינה את ההיגיון שעומד מאחורי הרצון לעזוב זאת.

בעלך מצפה ממך שתישארי מחויבת לפרנסה המשפחתית ולא תעזבי את עבודתך הבטוחה, או שבעלך מרוויח היטב, די עבור שניכם, ואינו מבין מדוע את מתעקשת לצאת לעולם העבודה שיש לך אפשרות ליהנות מפרי עמלו ופרנסתו.

חבריכם רואים בכם חולמים שאינם מחוברים ל"מציאות האמיתית" , ומזכירים לכם שיש לכם מחויבות משפחתית.

המכנה המשותף לכולם הוא שהם אינם מבינים את התסכול והחיפוש התמידי שלכם,

מדוע אינכם יכולים להמשיך במה שאתם עושים, ומה לעזאזל אתה מחפשים.

משפטים כאלה ואחרים הנזרקים לעברכם, ומעבירים אליכם את המסר שתמיכה ועידוד למציאת הייעוד שלכם- לא תוכלו לקבל.

אתם מרגישים בפנים תסכול מתמשך ובלתי פתור, והסביבה אינה רואה זו כבעיה אקוטית שצריך לפתור - מתייחסת לכך כאל שיגעון חולף מהול בסיכונים רבים, אשר יש לשמור ולהזהיר אתכם מפניהם.

האם נכון להתעקש על מציאת הייעוד והגשמתו כשאתם יודעים שלא תקבל תמיכה ועידוד מסביבתכם הקרובה? איך מתגברים על המכשול הזה?

אין לי ספק שתמיכה ועידוד הוא משאב חשוב מאוד בצמיחה לייעוד (קראו על עוד משאבים חשובים כאן).

במציאות האידיאלית אנו אמורים לקבל תמיכה ועידוד מהסביבה הקרובה, במיוחד ברגעים ובשלבים שבהם אנו רוצים לגדול, וחוששים מכך, הציפיה היא שהסביבה תעמוד מאחורינו ותאמר:

"יקירייקירתי, אני מאמין בך, ומוכן לתמוך בך במסע לגילוי הייעוד שלך, אני יודע שזה יסב לך אושר , וגם אני כקרוב אליך יוכל ליהנות מכך".

יש כאלה, שאצלם זה אכן כך, אך יש גם המון מקרים שזה לא. החל מחוסר עידוד ותמיכה ועד להתנגדות פעילה.

אני לא רוצה להתייחס בפוסט זה למקרים שבהם הסביבה מתנגדת נחרצות, שהם מקרים קיצוניים יותר, אלא לרוב המקרים, שבהם הסביבה לא תומכת, לא מפרגנת ובעיקר חוששת.

יש כמה דרכים שבהן ניתן לפעול:

דרך אחת היא לחכות עד שהסביבה "תתבשל" או תשתנה ותתחיל לפרגן. מה הסיכוי שזה יקרה? לצערי, בדרך כלל סיכויי נמוך, ולא בטוח שקצב ההתקדמות ישביע את רצונכם.

דרך אחרת, היא לא להמתין לתמיכה ועידוד מהקרובים, אלא להחליט לתמוך בעצמכם בכוחות עצמכם באמצעות כלים של עזרה עצמית כמו מיקוד המחשבות, יצירת המציאות באמצעות דמיון מודרך, תפילה, ספרים ועוד. לחזק את עצמכם עד שתצטבר בכם מספיק אמונה ביכולתכם למצוא את הייעוד ולהגשים אותו.

דרך נוספת היא לחפש משאבים של תמיכה ועידוד שאינם דווקא מסביבתכם הקרובה אלא בדמות של אדם אחר: מלווה המקצועי, קולגה, חבר נפש, אדם שהגשים את הייעוד ויכול להעניק לכם מניסיונו, קבוצת תמיכה.

אתם כמובן יכולים לשלב בין כמה אסטרטגיות יחד. אך יש משהו נוסף שהייתי רוצה להעלות למודעותכם שאינו אסטרטגיית פעולה, אלא זווית הסתכלות על המצב.

היעדר התמיכה מהסביבה הקרובה משקף פעמים רבות את רמת היעדר התמיכה הפנימית שלכם בעצמכם. ישנו מאבק פנימי בין החלקים החזקים והיודעים שלכם, אשר רוצים לדחוף אתכם לעבר הגשמת הייעוד, ומאמינים שזה אפשרי, מול חלקים אחרים שלכם שחוששים: שזה לא יצליח, שזה יתפספס, שתשלמו מחיר כבד, הם משקפים ספקות עצמיים וחוסר אמונה ביכולת ההתפתחות שלכם. חלקים אלה מייצגים את החלק שבעצמכם שאינו תומך בהגשמת הייעוד.

הבשורה הטובה היא, שחלקים אלה יכולים להשתנות.  ככל שהתהליך מתקדם ויש לכם בהירות לגבי הייעוד שלכם, מתגבשת בכם הכרה פנימית בייעוד, ודרך ראשונית להגשמה, החלקים היודעים ומאמינים מקבלים יותר דומיננטיות ומקום פנימי  וקולם של הקולות החוששים הולך וקטן והשפעתם נחלשת. אם הם צצים שוב יש לכם כבר יותר כלים להתמודד איתם.

מגיע שלב בתהליך שבו מאזן הכוחות משתנה לטובה. בשלב זה קל לכם כבר יותר לתת תמיכה לעצמכם ואתם פחות זקוקים לתמיכה החיצונית. ואז מה קורה? נס של ממש, פתאום יש מהפך בסביבה, קרובים אשר התנגדו נחרצות הופכים להיות לתומכים הכי נלהבים שלכם, השגירים והמשווקים הכי טובים שלכם.

אם אתם ממשיכים איתי הלאה בקו המחשבה, אולי תסיקו בצדק את המסקנה  שהתמיכה החשובה ביותר היא התמיכה שלכם בעצמכם, ועד שמשאבים פנימיים יתמלאו ויתחזקו אתם בתקופת מעבר, אך זכרו שהיא זמנית, ונסו כמיטב יכולתכם למצוא דרכים לתמוך בעצמכם בתקופה זו.

.

לסיום, אין כמו לשמוע סיפור אמיתי של התמודדות,  אתם מוזמנים לשמוע את הריאיון שקיימתי עם מירי גיסר לפני כמה שבועות שבו היא מספרת איך התמודדה עם היעדר תמיכה.

.

אם אתם רוצים לקחת את מה שכתוב כאן ולהתקדם, שאלו את עצמכם שתי שאלות:

•  עד כמה אתם באמת תומכים בעצמכם בכל הקשור למציאת הייעוד והגשמתו?

•  כיצד אתם יכולים להגדיל את החלק התומך שבתוך עצמכם?

.

שיהיה בהצלחה!!!

יש לכם שאלה, רוצים לשתף בסיפור דומה, מוזמנים להגיב לפוסט,

סוף שבוע נפלא,

אלה.